המקרה נגע לדיון בעניינם של בני משפחת מחבל שביצע חטיפה ורצח של חייל בשנות ה-80, ונפטר לאחר עשרות שנות מאסר. במהלך הדיון, שעסק בהארכת מעצרם של כמה מבני המשפחה בעקבות אירועי אבלות, בחר השופט להשתמש בניסוחים המדגישים רגישות כלפי המשפחה, מבלי להדגיש באופן ברור את חומרת מעשיו של המחבל.
נציב התלונות קבע כי אף שאין מחלוקת על הצורך בשיח מכבד במסגרת הליך משפטי, יש להימנע ממונחים שעלולים להיתפס כהענקת לגיטימציה או כבוד למבצעי מעשי טרור. לדבריו, שימוש לשוני מסוג זה יוצר אי-נוחות ציבורית ועלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט.
עוד נכתב בהחלטה כי כאשר מדובר בעבירות ביטחוניות חמורות וברצח חיילים או אזרחים, נדרשת הקפדה יתרה על ניסוח ברור, חד-משמעי ורגיש כלפי הקורבנות ומשפחותיהם. הנציב הדגיש כי הביקורת אינה עוסקת בתוצאת ההחלטה השיפוטית עצמה, אלא בדרך הצגת הדברים והשפה שנבחרה.
הפרשה עוררה תגובות נרחבות במערכת המשפטית ובציבור, וצפויה להצית דיון נוסף בשאלת גבולות השיח השיפוטי במקרים רגישים בעלי השלכות ציבוריות ולאומיות.
