אחרי שנים של תלונות, ריקולים ונזקים יקרים – קבוצת סטלנטיס מפסיקה את ייצור מנועי פיורטק עם רצועת תזמון טבולה. אבל עבור אלפי בעלי רכב, הסיפור רחוק מלהסתיים.
קבוצת סטלנטיס קיבלה החלטה דרמטית אך צפויה: הפסקה סופית של ייצור מנועי הבנזין התלת־צילינדריים מסדרת PureTech מהדורות הישנים, אלה שהתבססו על רצועת תזמון “רטובה” הפועלת בתוך שמן המנוע. מדובר במהלך שמסמן את סיום אחד הפרקים הבעייתיים ביותר בתולדות מנועי הבנזין המודרניים.
התקלה שהפכה לתופעה סדרתית
הרעיון ההנדסי מאחורי הרצועה הרטובה היה שאפתני: הפחתת חיכוך, שיפור יעילות והורדת זיהום. בפועל, הרצועה נטתה להתפורר בקצב מואץ, במיוחד בשימוש עירוני ובנסיעות קצרות. חלקיקים שנשרו ממנה סתמו מעברי שמן, פגעו במגדש הטורבו ולעיתים גרמו לנזק חמור ואף להשבתת מנוע.
במקרים רבים בעלי הרכב גילו את הבעיה רק לאחר הופעת נורת אזהרה – או גרוע מכך, לאחר תקלה יקרה במיוחד.
המעבר לשרשרת – והיעלמות השם “פיורטק”
בדור החדש של המנועים עברה סטלנטיס לשרשרת תזמון מתכתית, פתרון שמרני אך אמין בהרבה. במקביל, השם “PureTech” נעלם בהדרגה מהשיווק, והוחלף בכינויים חדשים לדגמים ההיברידיים והמעודכנים – מהלך שנתפס בענף כניסיון מיתוג מחדש והרחקת הזיכרון השלילי.
עם זאת, גם המנועים החדשים אינם חפים מביקורת. באירופה כבר דווח על עיכובים בזינוק, רעשי פעולה בולטים וצריכת דלק בפועל שאינה תמיד עומדת בהצהרות היצרן.
ומה עם בעלי הרכב הקיימים?
כאן טמונה הבעיה האמיתית. מאות אלפי כלי רכב ברחבי העולם – כולל בישראל – ממשיכים לנסוע עם מנועי פיורטק מהדור הישן. חלקם כבר חוו תקלות, אחרים חיים עם חוסר ודאות וירידת ערך משמעותית.
במדינות שונות באירופה החלו הליכים משפטיים ודרישות לפיצוי, אך הפתרונות משתנים בין שוק לשוק, ולא תמיד מספקים מענה מלא לנזקים שנגרמו.
סיום ייצור – אבל לא סיום הסיפור
הפסקת הייצור היא הודאה שקטה בכשל, אך עבור בעלי הרכב זו נחמה חלקית בלבד. המנוע אולי יורד מפס הייצור, אך ימשיך ללוות את שוק היד השנייה ואת המוסכים עוד שנים קדימה.
השאלה הגדולה כעת היא האם סטלנטיס תבחר לקחת אחריות רחבה יותר – או שהפרשה תיזכר כאזהרה נוספת לגבי חדשנות מואצת בעולם הרכב, שלא תמיד עומדת במבחן המציאות.
